מינוי אפוטרופוס
תחומי עיסוק
אפוטרופוס לגוף
גם אם האדם מוקף בבני משפחה הקרובים אליו ומלאי אהבה ורצון טוב, שום מוסד רפואי לא יהיה מוכן לטפל בחסר ישע ולבצע טיפולים פולשניים ואחרים (אפילו טיפולים קלים).
במצבים אלו יש צורך לקבל צו אפוטרופסות לגוף מבית המשפט. האפוטרופוס אמור לתת הסכמתו לביצוע הפעולות הנדרשות, בשמו של המטופל.
מלבד מקרי חירום שבהם נדרש טיפול מיידי, בית המשפט אינו ממהר למנות אפוטרופוס. מינוי האפוטרופוס ייעשה רק כאשר בית המשפט ייווכח לדעת כי טובת המטופל דורשת את התערבות בית המשפט.
הניסיון מלמד כי הבקשה למינוי אפוטרופוס לגוף מוגשת לרוב במצבי קיצון שבהם הטיפול הנדרש דחוף. במצבים כאלה בני המשפחה שרויים בלחץ רב ובמקום לתמוך ביקירם הם נאלצים למהר לבית המשפט ולהגיש בקשה למינוי אפוטרופוס. לעיתים קרובות בשעה קשה זו מתעוררים ויכוחים מי מבין בני המשפחה ימונה לאפוטרופוס, ולמרבה הצער ישנם גם כאלה שמתכחשים לחובתם המוסרית להושיט סיוע לבן משפחתם השרוי במצוקה.
מקרים כאלה מתרחשים בדרך כלל אצל אנשים מבוגרים, ואם צופים מראש את המצב אפשר למנוע את הלחץ בזמן אמת. עם זאת, בהגשת בקשה שכזו יש לבחון היטב את התועלת, שכן זקנה ושיבה כשלעצמן אינן מהוות עילה בפני עצמה לצורך מינוי אפוטרופוס, ובית המשפט בוחן היטב האם אכן יש צורך במינוי המבוקש.
הצורך במינוי אפוטרופוס לגוף אינו מוגבל רק לבני הגיל השלישי. לעיתים הצורך במינוי אפוטרופוס הכרחי גם לצעירים יותר, בעלי לקות נפשית או שכלית, המוגדרים כחסרי ישע. לאדם המוגדר כחסר ישע חייבים למנות אפוטרופוס. כאשר אין אפשרות לאפוטרופסות מטעם המשפחה, ימונה אפוטרופוס מטעם גוף אפוטרופסי.
מינוי אפוטרופוס על ידי בית המשפט: כדי שבית המשפט ימנה אפוטרופוס למבוגר או לצעיר, יש צורך להגיש בקשה בכתב לבית המשפט לענייני משפחה. את הבקשה יכולים להגיש אחד מהבאים: בן הזוג, קרוב משפחה או היועץ המשפטי לממשלה.
הבקשה חייבת להיות מנומקת בצירוף מסמכים ואסמכתאות המאששים את הצורך במינוי אפוטרופוס, את זהות האפוטרופוס המבוקש, וכן כתב הסכמה של האפוטרופוס המיועד. בית המשפט בוחן אם הבקשה למינוי מוצדקת, וכן אם המיועד למינוי מתאים לתפקיד.
בדרך כלל המתאים ביותר לשמש אפוטרופוס לגוף הוא בן משפחה. לא תמיד הדבר אפשרי, לעיתים בשל אי יכולתו האובייקטיבית של קרוב המשפחה לשמש כאפוטרופוס ולעיתים בשל סכסוכים בתוך המשפחה. במקרים כאלה ימנה בית המשפט אדם חיצוני לשמש אפוטרופוס. לאדם המוגדר כחסר ישע, ימונה בדרך כלל אפוטרופוס מטעם גוף אפוטרופסי. לאחר מינוי האפוטרופוס, רשאי בית המשפט ליתן לאפוטרופוס הוראות בדבר אופן מילוי תפקידו. אם פעל האפוטרופוס בניגוד להוראות אלה, או אם לא מילא אחר תפקידו כנדרש, רשאי בית המשפט לפטרו ולמנות תחתיו אפוטרופוס אחר. דברים אלו נכונים גם באשר לאפוטרופוס לגוף וגם באשר לאפוטרופוס לרכוש.
אפוטרופוס לרכוש
בהתאם לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ימנה בית המשפט אפוטרופוס לרכושו של אדם, כאשר האדם אינו יכול דרך קבע או דרך ארעי לדאוג לענייניו, כולם או מקצתם, ואין מי שמוסמך או מוכן לדאוג להם במקומו. אדם שמונה לאפוטרופוס לרכוש אחראי על ניהול הכספים והרכוש בנאמנות, ביושרה ובהגינות. בדרך כלל ימונה קרוב משפחה כאפוטרופוס לרכוש.
האפוטרופוס לרכוש צריך לספק את מלוא צרכיו הכלכליים של הקשיש או החסוי, ובכלל זה תשלום עבורמגוריו בדיור מוגן או אחר. האפוטרופוס אמור לדאוג לצרכיו ולטיפולים הרפואיים הנדרשים, וכן לרכישת כל המוצרים שלהם נצרך למחייתו הנתון תחת הצו. כמו כן, האפוטרופוס לרכוש אחראי להסדיר את כל הנדרש מול מוסדות פיננסיים, בנקים, רשויות המדינה וחברות ביטוח. מתוקף כך, האפוטרופוס אחראי לניהול שוטף של חשבון הבנק של הקשיש או החסוי. על האפוטרופוס חלות חובות מפורטות כיצד לנהל את הרכוש והוא נדרש להגיש דוח (פרטה) לאפוטרופוס הכללי הכולל את כל הפרטים על הנעשה בכספים וברכוש.
על אף האמור, יש פעולות שהאפוטרופוס מנוע מלבצע ללא אישור מפורש של בית המשפט. מדובר בהוצאות גבוהות מהרגיל או במקרה של מכירת נכסים וכדומה. רק אם ייווכח כי הפעולה נדרשת לתועלתו של הקשיש או של החסוי, בית המשפט ייתן אישור לביצוע הפעולה.
הליך מינוי האפוטרופוס דורש מהמשפחה הקרובה השקעת משאבים רבים (נפשיים ובעיקר כלכליים). לעיתים פורצים סכסוכים משפחתיים לאחר שאחד ההורים או שניהם הולכים לעולמם, ופעמים רבות המחלוקות נעוצות בתקופה שבה אם או אב המשפחה היו במצב קוגניטיבי ירוד שהתדרדר ונמשך זמן רב.
ישנם הסבורים כי מינוי אפוטרופוס לקשיש יכול למנוע מחלוקות המשפחתיות, למנוע חיכוכים מיותרים ולשמור על שלמות המשפחה. בית המשפט המחוזי בתל אביב התייחס לסוגיה זו בפסק דין מחודש אפריל 2018, שממנו עולה כי מינוי אפוטרופוס לאם המשפחה נועד למנוע סכסוכים משפחתיים עתידיים בין בני המשפחה. אל בית המשפט הוגשו מסמכים רפואיים וחוות דעת מומחים שמהם עלה כי מצבה הרפואי של אם המשפחה קשה, והיא למעשה תלויה לחלוטין בסובבים אותה ואף נתונה להשפעות ולחצים מצד בני משפחתה בנוגע לצוואה. בית המשפט החליט למנות לה אפוטרופוס, בעיקר לצורך האחריות הטיפולית בה וברכושה, אך גם מתוך כוונה למנוע סכסוכים עתידיים בנוגע לירושה העתידית. קביעה זו של בית המשפט המחוזי בתל אביב ניתנה לאור גישת בית המשפט העליון, שלפיה יש למנות אפוטרופוס גם במקרים שבהם ישנם לחצים כלכליים על הקשיש (או החסוי) מצד בני המשפחה.
