כשמדברים על ידועים בציבור מתכוונים לבני זוג שלא התחתנו אך מקיימים חיים משותפים ומנהלים משק בית משותף.

מעמד הידועים בציבור, משליך על הזכויות כדלהלן:

זכויות כלפי צד ג' 

• דיני מיסים; כגון בחוק מיסוי מקרקעין בו נקבע שאף ידוע בציבור ישלם מיסוי מקרקעין כאילו מדובר בזוג נשוי.
• דיני ירושה; המחוקק נתן זכויות לידועים בציבור בירושה (מדובר בזכות כלכלית).
• דינים סוציאליים; חוק הביטוח הלאומי וכד'.
• זכויות כלפי בן/בת הזוג.

הממסד מעניק זכויות של זוג נשוי לקבוצות הבאות: א. זוגות שלא הצליחו להינשא בשל מגבלות מערכת המשפט, אך רוצים לחיות במערכת משותפת של חיי נישואין (לעקוף את המגבלה הדתית).ב. זוגות שתפסו את הזוגיות שלהם כזוגיות שווה לנישואים (למרות שבפועל לא התחתנו).

הכניסה למוסד הידועים בציבור:

 הפסיקה קבעה תנאים מצטברים ההכרחיים, להוכחת קיום מעמד של ידועים בציבור, כדלהלן:

א. ניהול חיי משפחה.  ב. ניהול משק בית משותף.

חוזה בכתב לא תופס בעניין זה. שכן חוזה בכתב מהווה אינדיקציה בלבד, ואינו מהווה תחליף להוכחות העובדתיות, וכן כי בני הזוג לא יכולים לקבוע בעצמם אם הם מהווים ידועים בציבור, ורק ביהמ"ש הוא זה שקובע את הדבר על בסיס העובדות שעמדו לפניו בנסיבות המקרה.  {תמ"ש (ת"א) 51940/98 פלונית נ' אלמוני (פורסם בנבו, 04/08/2002)}.

התבחינים על פיהם מסיק בית המשפט כי בני הזוג עונים על ההגדרה של ידועים בציבור הנם: